המלך צ'ינגיס השני?

או: למה (כנראה) לא אכתוב ספר המשך ל"המלך צ'ינגיס הראשון".

רבים אמרו לי ש"המלך צ'ינגיס הראשון" הוא הספר הכי טוב שכתבתי, ואני נוטה להסכים איתם. הוא לא מושלם, כמובן, אבל השקעתי בו יותר מהלב והאופי שלי מאשר כל פרויקט אחר. כש"צ'ינגיס" יצא בשנת 2016 הוא הצליח מעבר לציפיותיי וקיבל תשבוחות מקיר לקיר מגורמים "אובייקטיביים", דהיינו סופרים ומבקרי ספרות שלא חייבים לי כלום. זמן לא רב לאחר יציאתו התחלתי לעבוד על מבנה לספר ההמשך, די סיימתי אותו ואפילו כתבתי את שני הפרקים הראשונים. אבל אז נטשתי את הפרויקט לטובת "כורש הנסיך האחרון", וגם אם היו לי כמה הרהורי חרטה לאורך השנים, סביר להניח שכבר לא אכתוב אותו לעולם.

למה? יש לכך שלוש סיבות עיקריות:

  1. השיקול המסחרי – "צ'ינגיס" הראשון מכר מספר ארבע־ספרתי, גם במהדורה העברית וגם שנים לאחר מכן כשתורגם והיה רב־מכר באמאזון לתקופה קצרצרה. עם זאת, הוא לא היה הצלחה כלכלית ברמה שאפשר להתפרנס ממנה חלקית, ולא היה ליגיון של מעריצים שמחכים לספר המשך. סביר שרוב מי שקרא את הספר הראשון היה קורא גם אותו, אבל הוא היה מוכר כמוהו או פחות (גם אם היה יוצר בו עניין מחודש כלשהו), ובנוסף היה עניין לא פתור של זכויות ההפצה שהיה מקשה עליי למכור אותם יחד. עם זאת, זה היה השיקול הכי פחות חשוב מבחינתי, מעולם לא כתבתי בשביל הכסף.
  2. פוליטיקלי קורקט – התחלתי לכתוב את "צ'ינגיס" הראשון בשנת 2013, ועכשיו אנחנו כמעט עשור לאחר מכן. המון השתנה בעולם מבחינת ייצוגים ופוליטיקת זהויות, וטוב שכך. מהמקום הפריווילגי שלי, אני הכי בעד ליברליזם ואינקלוסיביות ומי־טו ושיוויון זכויות לכולם, אבל למרות מעלותיו הרבות, המלך צ'ינגיס הכי לא. הוא שמרן ופרימיטיבי ושוביניסט וכופה את רצונו על ממלכה שכזאת. מה שעבר בספר הראשון בהומור כנראה לא היה עובר בספר השני, שאמור היה להיות קיצוני יותר. שניים מקווי העלילה המרכזיים שלו הם בחירתה של מלכה חדשה (שילוב של תחרות יופי מהאייטיז וסיפורי אלף לילה ולילה); ויציאתו מהארון של בנו של צ'ינגיס, יורש העצר של הממלכה. בשביל לכתוב אותם כמו שצריך הייתי צריך לעבור בשדה מוקשים, ובסוף עוד לספוג אש מכל הכיוונים. אנחנו צוחקים מהמתועב, מהגס ומהמיושן, ובתרבות שבה יש רגישות כל כך גבוהה והתנגדות כל כך חריפה לערכים של "פעם" (גם אם מוצדקת בחלקה הגדול), הייתי מתקשה מאוד להתעסק בנושאים נפיצים בצורה הומוריסטית ועוד לצאת מזה בשלום. אולי אפילו מהפוסט הזה לא אצא בשלום?
  3. זה לא זה – בתחילת שנות העשרים שלי יצאתי עם מישהי, ואחרי כמה חודשים היא נפרדה ממני בטענה ש"זה לא זה". התקשיתי להבין מה בדיוק לא "זה" בינינו, אחרי הכול היה לנו נחמד ועשינו חיים. אבל הסיבה העיקרית ש"המלך צ'ינגיס השני" הוקפא לפרק זמן בלתי מוגבל היא בדיוק זו – הוא פשוט לא היה "זה". היה לי נעים וכיף לחזור לעולם ולדמויות שבניתי באהבה רבה בספר הראשון, אבל בשלב מסוים הייתי צריך להודות בפני עצמי שספר ההמשך לא יתעלה עליו בשום מובן. חשתי כאילו אני כותב פאן־פיקשן לעצמי, ושעם כל האהבה לדמויות והרצון להמשיך את הסיפור שלהן, יהיה מרגש יותר לצאת למסע חדש לחלוטין.

אז את ספר ההמשך כנראה כבר לא אכתוב. קראתם את הספר הראשון ואתם רוצים לדעת מה קורה בהמשך דרכם של צ'ינגיס, טוראן וטטיאנה? אם תבחרו את החבילה הדיגיטלית בקמפיין ההדסטארט (תשורה מאוד underrated בשם "99 כדורים פורחים"), תקבלו תקציר מלא של העלילה ואת שני הפרקים הראשונים של "המלך צ'ינגיס השני"!

סטוריטל

החל מהשבוע ניתן להאזין מכל העולם לשני הרומנים שלי – "המלך צ'ינגיס הראשון" ו"כורש הנסיך האחרון" – דרך סטוריטל (Storytel), אחת מפלטפורמות ספרי האודיו המובילות בעולם:

https://www.storytel.com/il/he/authors/417307

להיות רב מכר באמאזון

אז אחרי כמה שבועות שאני בעניינים האלה, אולי זה הזמן לדבר קצת על הקידום של הגרסה באנגלית של "המלך צ'ינגיס הראשון", או בשמו הבינלאומי King Genghis I, באתר העולמי של אמאזון.

סוד גלוי בקידום ספרים באמאזון הוא לא לקבל את ברירת המחדל של האתר להיכלל בקטגוריות סופר-תחרותיות כמו "רומנטיקה" או "פנטזיה", אלא להכניס אותו לקטגוריות נישתיות יחסית, שלעתים מכירה של כמה עשרות עותקים ממנו מספיקה להגיע לעשירייה המובילה שלהן, וכך לזכות בנראות שלא כל ספר מקבל.

הלכתי לפי השיטה הזאת, ואכן ב-18 בינואר 2021, מעט לאחר יציאת גרסת הקינדל של הספר, הגעתי למקום הראשון בקטגוריית "דרמה רוסית", מדיח מהפסגה (אחרי 125 שנה?) את "השחף" של צ'כוב:

עוד פרקטיקה ידועה בקידום באמאזון היא להציע את הספר בחינם לכמה ימים כדי לעורר בו עניין. הצעתי אותו בחינם ליומיים, 1 ו-2 בפברואר, שבמהלכם גם קידמתי אותו באופן אינטנסיבי מבחינה שיווקית (מיילים, קבוצות ופוסטים). ההצלחה הייתה ניכרת – במהלך היומיים האלה "רכשו" אותו (באמאזון גם רכישה חינמית נחשבת רכישה) כ-2,500 איש:

כתוצאה מכך נכנסתי לרשימת מאה הספרים החינמיים הכי פופולריים באמאזון העולמית – הישג לא מבוטל לסופר ישראלי:

מעבר לכך שכמה סופרים וכותבים ידועים הורידו את הספר, גלי ההדף של הפרומו גלשו גם לספר המודפס ולקטגוריות נוספות. כך הגעתי למקום הראשון בקטגוריות "קומדיה שחורה", "סיפורת סאטירית" וסאטירה בכלל, למקום השני ב"הומור פוליטי", "הומור אתני" ו"היסטוריה אסיאתית", למקום הרביעי ב"ספרות אסיאתית", למקום השמיני ב"קומדיה שחורה" וכן למקום השלושים ב"ספרות עולמית".

באופן צפוי, לאחר סיום הפרומו הייתה צניחה חדה במכירות של הספר, מכיוון שכעת שוב הוצע בתשלום. עם זאת, הוא קיבל ממנו רוח גבית מסוימת והגיע שבוע אחריו למקום השישי ב"דרמה רוסית", למקום הארבעה-עשר ב"דרמה אסיאתית" ולמקום הארבעים וחמישה ב"הומור תרבותי ואתני":

לסיכום, כדי להיות רב מכר באמאזון צריך לבחור את הקטגוריות הנכונות, לשווק את הספר באינטנסיביות ולהשקיע בקידום ממומן. אין לי ספק שאם הייתי משקיע בקידום הספר יותר זמן ובעיקר כסף, הייתי מגיע איתו לתוצאות טובות עוד יותר. עם זאת, הכדאיות הכלכלית של הפרויקט כולו עדיין מוטלת בספק בגלל העלות הגבוהה של התרגום, ועם כבוד (ותמלוגים חביבים על ספר יחיד באמאזון) לא הולכים למכולת…

צ'ינגיס באנגלית, או King Genghis I

אני מאוד מתרגש לבשר שהרומן הראשון שלי, "המלך צ'ינגיס הראשון", זמין לראשונה באנגלית – גם בדפוס וגם בקינדל! הנה הוא באמאזון.
למי ששכח, "המלך צ'ינגיס הראשון" הוא רומן הרפתקאות קומי-סאטירי שפורסם לראשונה בשנת 2016 וזכה לשבחי הביקורת. מיטש גינסבורג המוכשר תרגם אותו לאנגלית באופן יוצא מן הכלל.
על מה הספר? כך בעברית: "כשהחיים אפרוריים, משמימים וקצת משעממים, כשהדירה שכורה, מפטרים אותך מהעבודה, ובת הזוג שלך בדיוק עזבה – אין כמו הרפתקה מסעירה בארץ רחוקה כדי להעלות את מצב רוחך. או כך לפחות חשב טוראן, בחור ממוצע מניו יורק שמגיע מלב הציוויליזציה המערבית לצ'ינגיסטן – ממלכה אסיאתית קטנה ומסוגרת, שבה שולט ביד רמה דיקטטור חביב וטוב לב, מלך מטעם עצמו, שכדרכם של דיקטטורים רחומים מאז ומעולם, חושב רק על טובת עמו. הקשר שלו עם טוראן ינתץ מוסכמות, ישנה גורלות ויהפוך את טוראן מבחור שבור לב עגמומי לגיבור מאוהב, כי אין כמו דיקטטורות קטנות וחביבות כדי להצית אהבות חדשות."

איראניום מועשר

התארחתי בפודאקסט המעולה של ד"ר תמר עילם גינדין על איראן.
זה הראיון הכי ארוך שהיה לי אי פעם (הביס בקלילות כשעה שהיתה על "המלך צ'ינגיס הראשון" ברשת א').
דיברנו כמובן על הספר החדש, על פרס העתיקה, על ספרים ועל מימון המונים.
האזינו לפרק!

פרק 53 | כורש (הנסיך האחרון?) | עם יונתן ילון

שבוע הספר 2018

מזמן לא כתבתי כאן על חיי כסופר, מכיוון שאין הרבה חדש, והמעט שיש קורה מאחורי הקלעים. אולי שבוע הספר מצדיק עדכון קצר.

אמנם יהיו הנחות על ספרי בדוכן הוצאת "גרף" ובשתי רשתות הספרים הגדולות, אך לשבוע הספר הזה אגיע כמבקר בלבד (כנראה ביום חמישי הקרוב, לא ברור אם מעבר לזה).

בשבוע הספר לפני שנתיים יצא "המלך צ'ינגיס הראשון" וחתמתי רוב הערבים בדוכן הוצאת "גרף". זו היתה חוויה נהדרת ומרגשת. גם בשבוע הספר הקודם "עבדתי" בשני ערבים, אחד בדוכן ההוצאה ואחד בדוכן המועמדים הסופיים לפרס גפן.

השנה אין לי ספר חדש, ואני כבר לא ממש במוד של קידום עצמי. רק היום הציעו לי להעביר הרצאות בתשלום על הכתיבה שלי בכמה חברות, וסירבתי בנימוס. אני כבר חושב על הדבר הבא, ולמרבה המזל, יש כזה בדרך.

סיכום שבוע הספר 2017 ושנה ל"המלך צ'ינגיס הראשון"

"המלך צ'ינגיס הראשון" יצא לאור לפני שנה בדיוק, הישר לתוך שבוע הספר של 2016. אם בשנה שעברה הייתי ברוב הערבים ביריד בכיכר רבין, השנה הגעתי רק לשני ערבים כדי "לעבוד". אחרי שנה הספר כבר כמעט לא מסוקר, נמצא רק בחלק מהחנויות על המדף, ורוב מי שרצה לקנות אותו כבר עשה זאת. זהו תהליך טבעי – למעשה הספר החזיק מעמד בחנויות ובתודעה הרבה יותר זמן ממה שציפיתי, אף שמעולם לא השתתף במבצעי הרשתות. לכן הגעתי לשבוע הספר השנה בידיעה שהעניין והמכירות לא יזכירו את השטף הגדול של השנה שעברה. אולי מכיוון שבאתי עם ציפיות נמוכות, בסך הכול הופתעתי לטובה. לא מעט אנשים קנו את הספר בדוכן של הוצאת גרף, והפעם התארחתי גם בדוכן של האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה, שלראשונה השתתפה בשבוע הספר והציעה לקהל את הספרים המועמדים לפרס גפן. לא הייתי באופוריה כמו בשנה שעברה, אבל הכרתי הפעם יותר אנשים, הייתי יותר רגוע, והכי חשוב – היה פחות חם!