"אושר בלי גבולות", מהדורת 2023

בספטמבר 2007 יצא "אושר בלי גבולות", משחק המחשב העלילתי שפיתחתי יחד עם אורי וכטל. הוא הצליח מעבר לכל מה שדמיינו – הורידו אותו כ-200 אלף איש (דוברי עברית בלבד!), סיקרו אותו בהרחבה בעיתונות, ובהמשך הוא נבחר כמשחק הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. אני עדיין מקבל מיילים מאנשים שאהבו את המשחק, ומדי פעם פונים אליי אנשים בוגרים (חלקם בני שלושים פלוס) ומספרים לי בהתלהבות שהם "גדלו" על המשחק, מה שמחמיא לי ומדאיג אותי כאחד.

לא מזמן יצר איתי קשר חברי הוותיק גל שמש, שהיה מעורב גם במשחק המקורי בעריכת וידאו; הוא הציע להטמיע במשחק כתוביות, שלא היו קיימות במקור, על מנת להנגיש אותו בצורה טובה יותר לשחקנים ותיקים וחדשים כאחד. גל עשה ימים כלילות של עבודת קודש ותיקונים במעמקי קוד המקור של המשחק, שנדרש לעבור שדרוג מקיף לגרסת המנוע שלשמחתנו כיום תומכת בהצגת טקסט בעברית. יחד עם חברי קבוצת "הרפתקה עברית", עומר כהן וניב באר, שגם מילאו תפקיד חשוב בבדיקות ובתיקוני הדקדוק בטקסט כדי להבטיח התאמה בין הנאמר לכתוב, גל הוסיף כתוביות בעברית לכל הדיאלוגים במשחק – וכל זה בהתנדבות! אבל זה לא הכול – על הדרך הוא גם ערך מחדש את קבצי הסאונד ותיקן באגים. ואולי הכי חשוב, סידר שאושר יילך הפעם מהר יותר ברחובות העיר…

אז בדיוק 16 שנה אחרי יציאתו, אנחנו שמחים להודיע על שחרור גרסה מעודכנת של "אושר בלי גבולות"! הייתי מעורב בעצמי בבדיקות של הגרסה החדשה, ותנו לי להגיד לכם, זה באמת משחק פצצה. הוא כמובן מיושן מכל מיני בחינות אבל עדיין קורע, אקטואלי וכמובן חינמי.

אתם מוזמנים להוריד כאן את הגרסה החדשה של המשחק.

"אושר בלי גבולות" לא דורש הרשמה או התקנה. כדי להריץ אותו, פשוט פתחו את הקובץ המכווץ שהורדתם והריצו את Osher. בתיקייה תוכלו למצוא גם מדריך כיצד משחקים ופתרון למשחק, שאני ממליץ להשתמש בו בכל פעם שאתם נתקעים – מה לעשות, כבר אין לנו את הסבלנות שהייתה לנו ב-2007…

לא יודעים על מה המשחק? קראו את ערך הוויקיפדיה שלו.

תודה רבה לגל, עומר וניב – וכמובן לאורי, שותפי ליצירה!

"ג'וני בוי" יצא לעולם!

אני כל כך נרגש, ואני פשוט לא יכול להסתיר זאת. הרומן הקומי-מוזיקלי שלי, ״ג׳וני בוי״, שעוסק בכוכב פופ בדיוני משנות השמונים, זמין סוף-סוף לעולם!
אנו חיים בעולם חומרני ואפשר לקנות את הספר הדיגיטלי או המודפס (!!!) בלעדית באתר ״עברית״.
בחצי השנה האחרונה רק לתומכים בהדסטארט הייתה גישה מוקדמת אליו, אבל הספירה האחרונה לאחור נגמרה, וכעת כולכם יכולים לקרוא אותו.
אני מעודד אתכם להזמין את ״ג׳וני בוי״, לכתוב עליו ולהפיץ את הבשורה. ואתם יכולים לרקוד אם אתם רוצים. כל דבר קטן שתעשו יהיה קסם!

ג'וני כבר פה!

למי שעוד לא התעדכן בפייסבוק, הספר "ג'וני בוי" הודפס בשעה טובה ומתחיל בימים אלה לעשות את דרכו לתיבות הדואר הפיזיות והווירטואליות של התומכים!

במהלך השבועיים הקרובים אשלח את הספר המודפס לכל מי שהזמין אותו עם משלוח. קחו בחשבון שמדובר במאות משלוחים ובדואר ישראל (לא שווייץ), אז חכו בבקשה לפחות חודש עם תלונות "למה הספר שלי עוד לא הגיע"… הוא יגיע. עליי.

אם הזמנתם את הספר המודפס באיסוף עצמי ללא משלוח, תוכלו כאמור לאסוף אותו 24/7 מרעננה (או לחכות נצח עד שניפגש). רק תאמו איתי מראש כדי שאשאיר לכם עותק והנחיות או שנקבע בשעה שאני נמצא בה בבית.

כל אלה שהזמינו תשורות דיגיטליות – ספר אלקטרוני, החבילה הדיגיטלית המורחבת, ביצועים מוזרים – כבר קיבלו אמש הכול במייל. אם אתם נמנים על הקהל הקדוש הזה וטרם קיבלתם, בדקו את תיקיית הספאם שלכם, ואם זה גם לא שם שלחו לי הודעה במייל שציינתי.

כפי שאיימתי במהלך הקמפיין, אין לי כוונה למכור את הספר ברשתות הספרים הגדולות, כך שאלה שהזמינו את הספר בקמפיין ההדסטארט הם בהחלט הראשונים (וכרגע היחידים) שיכולים לקבל אותו. אני בוחן אפשרות למכירת הספר דרך פלטפורמה אחרת, ומקווה שיהיו לי בשורות בנושא בקרוב.

המשך שבוע טוב לכולכם – ושוב תודה שגרמתם לזה לקרות!

פוסט סיכום!

תם ונשלם הקמפיין להוצאת ספרי החדש "ג'וני בוי".

תודה גדולה לכם שגרמתם לזה לקרות, והפכתם אותו לאחד מקמפייני מימון ההמונים המצליחים ביותר בישראל כרגע מבחינת מספר התומכים. עם סיומו, הוא עומד על 430 איש ואישה (ולא מעט נוספים מחוץ להדסטארט) שהצביעו בכרטיסי האשראי שלהם שאני צריך להוציא עוד ספר.

אני מודה לכולכם על המילים החמות שחיזקו אותי בתקופה לא פשוטה. האמנתי שבסוף נצליח, אבל הופתעתי לטובה מהיקף ההתגייסות והתמיכה שלכם – ואני גאה מאוד בכולכם (האמת שגם בעצמי, על קמפיין מתוקתק וכמעט חף מטעויות 😁)!

סכום התמיכה הממוצע לקמפיין הזה, שעמד על כ-100 ש"ח, הוא מהנמוכים ביותר בהדסטארט (לרוב מדובר על כ-150 ש"ח לתומך ובלא מעט מקרים אפילו יותר מ-300). זה נשמע רע אבל בעצם ממש טוב! קרה בדיוק מה שרציתי שיקרה – אנשים קנו את הספר החדש ולא רק מימנו אותו. יש קמפיינים שגייסו הרבה יותר כסף עם הרבה פחות תומכים, כשלעתים זה נעשה רק כדי להציל את היזם מעצמו לאחר שהתחזר או קבע יעד שאפתני מדי, או תוך שימוש ב"השלמות" של מקורבים ובתשורות לא קשורות. אני שמח שלא נדרשתי לזה ושלא סתם שנוררתי מכם כסף.

כפי שכתב לי חבר בוואטסאפ: "כן, עכשיו רק נשאר העניין הפעוט של להפיק את הספר… פלוס נכון לכרגע לבצע לפחות 6 שירים, לכתוב שיר ראפ אחד, ולהתכונן לכתוב יותר מ-150 הקדשות; שלא לדבר על לארוז ולשלוח מי יודע כמה…" אז יש לי כמעט 600 ספרים לשלוח, אבל המון עבודה עוד לפני השלב הזה. אז גלו קצת סבלנות, כי ככל שהספר יהיה מלוטש יותר, כך תיהנו ממנו יותר… אעדכן אתכם כמובן בכל צעד בדרך.

בימים הקרובים (לפחות) אאפשר למי שלא הספיק / לא ידע / התלבט / חשש שלא נגיע ליעד / רצה לקנות בדרכים אחרות לרכוש את הספר ישירות ממני. פרטים בפרטי.

אז בפעם האחרונה, תודה רבה לכולכם על החברות, העניין והתמיכה. עכשיו אני על זה!

לא פוסט סיכום

בזכות ההתגייסות שלכם בימים האחרונים עברנו את סכום היעד. זה אומר שהספר "ג'וני בוי" יראה אור!

בימים האחרונים הגעתי להחלטה (כנראה סופית) שלא אפיץ את הספר ברשתות הספרים. אני אוהב את סטימצקי וצומת ספרים, אבל די מיציתי את כל הבלגן שכרוך בקידום ספר בחנויות. ייתכן שאמכור בהמשך את "ג'וני בוי" דרך אתר כזה או אחר, אבל אם אתם רוצים להיות בטוחים שאתם משיגים אותו ועושים זאת במחיר משתלם (שרובו מגיע אליי ולא למתווכים), שלושת הימים האלה הם ממש הזמן לרכוש את הספר דרך הדסטארט.

אעדכן אתכם בהמשך בהתפתחויות, אבל אני כבר יכול לעדכן שבזכות התמיכה שלכם סגרתי עם עורך ספרותי, עורך לשוני ומעצב כריכות, ששלושתם הם בעיניי הטובים ביותר בתחומם בארץ. הזמנות נוספות יאפשרו לי להוציא את הספר האיכותי ביותר, כזה שאני ממש רוצה לעמוד מאחוריו.
תודה, תודה ושוב תודה!

למה אני מוציא את הספר החדש שלי באופן עצמאי?

אמ;לק: כי השוק דפוק, וכי אני יכול. בעמוד הקמפיין של "ג'וני בוי" אני כותב: "אחרי ששני הספרים הראשונים שלי יצאו בהוצאות לאור, הוצאתי את 'כורש הנסיך האחרון' דרך הדסטארט והחוויה הייתה מוצלחת כל כך, שהפעם העדפתי מראש לא לפנות להוצאות הגדולות, אלא להוציא ספר שאני עומד מאחוריו ב-100% ולשמור על קשר ישיר עם הקוראים." זו אמנם המציאות, אבל היא מורכבת בהרבה ממשפט אחד.

שוק הספרים בארץ חולה מאוד, רוב כל מי שמעורב בו יגיד לכם את זה. הסיבות רבות ומגוונות – החל מתופעות גלובליות (הפרעת קשב בעידן האינטרנטי בגלל ריבוי האופציות והגירויים החיצוניים, ירידה כללית במעמדה של הספרות ונהירה לנטפליקס ודומותיה); דרך הזנחה של המדינה (תוכניות ותקציבים מוגבלים לעידוד ספרות בהשוואה לקולנוע למשל, "חוק הספרים" שזעזע את השוק); וכלה בכשלי השוק המקומי (הקניבליזציה של מבצעי 4 ב-100 בשתי הרשתות, בליעת חלק מההוצאות והחנויות העצמאיות, ירידת הרווחיות והוזלה של הספרים, תרתי משמע). בארץ יש הרבה כותבים ומעט קוראים, וכמה שמצב השוק נראה גרוע, הוא רק נהיה גרוע יותר ככל שעובר הזמן.

בתחתית הפירמידה של שוק הספרים נמצאים הסופרים. גם אם הם אלה שנמצאים בפרונט וזוכים בתהילה מפוקפקת, הם למעשה בתחתית שרשרת המזון. אם לפני עשור או שניים הסיכויים של סופר טוב למצוא הוצאה שתאמין בספרו, תממן אותו ואפילו תשלם תמלוגים יפים היו סבירים מאוד, היום כמעט מדובר במדע בדיוני. אני כרגע לא מתייחס לסופרים גרועים (וגם זה עניין של טעם) שהשוק יכול וצריך לסנן. מעבר לשפע של "הוצאות ספרים" שהן למעשה חברות הפקה שלעתים מוכרות חלומות גדולים לסופרים תמימים, אני מכיר לא מעט סופרים שנדרשו לשלם להוצאות המובילות בישראל על הוצאת ספריהם, ועל סופרים מנוסים שמאחוריהם ספרים מעולים המתקשים למצוא הוצאה או נאלצים לממן חלק מהוצאת ספריהם בעצמם.

אבל למרות מגרעותיהן, הוצאות הספרים הן לא האשמות העיקריות במצב. אלה נאלצות לתפקד בתנאים לא הגיוניים מבחינה כלכלית. הדואופול בשוק (רשתות סטימצקי וצומת ספרים) משאיר בידיו את חלק הארי של ההכנסות על הספרים, אך לא לוקח על עצמו שום סיכון מלבד תחזוקת החנויות – כלומר, ההוצאות נדרשות להפיק ולהדפיס על חשבונן אלפי עותקים מכל ספר כדי להיכנס למבצעים, מבלי לדעת אם הם יימכרו במחיר סביר (ספוילר: הם בדרך כלל לא). במקרה הרע זה משאיר אלפי עותקים שאין להם כל דורש במחסנים – מציאות שוברת־לב שסופרים רבים מכירים – ובמקרה הטוב הספרים נמכרים במחירי מבצע, שכן קהל הקונים הורגל שאם ספר לא במבצע הוא לא קיים. כתוצאה מכך הכנסותיהן של הוצאות הספרים נמוכות למדי (במיוחד אלה שאינן בבעלות צולבת עם אחת מרשתות הספרים), וכדי לשמור על רווחיות הן מצמצמות מאוד את הוצאותיהן, מה שמוביל כאמור לחוסר תגמול ואף עושק של הסופרים, וכן לשחיקת תנאיהם של אנשי המקצוע הרבים בתחום הספרות – העורכים הספרותיים והלשוניים, המגיהים, הלקטורים, המתרגמים, המעצבים הגרפיים, המעמדים וכדומה, שרבים מהם תרים אחר פרנסה בתחומים נוספים או נוטשים את השוק לחלוטין.

אז לפתוח בימינו הוצאת ספרים בישראל זה אחד מההימורים הכלכליים הגרועים ביותר שאפשר לקחת, גם אם הוצאות בודדות בארץ עדיין עושות עבודה טובה, מעיזות בבחירותיהן ומצליחות איכשהו לשמור את הראש מעל המים. אך גם רשתות הספרים הן לא האשמות היחידות במצב – הן לא מרוויחות יותר מדי בעצמן. מיעוט הקונים גורם לכך שהספרים שהן מקדמות הם המיינסטרימיים ביותר (שירה, סיפורים קצרים וז'אנרי שוליים כמעט נכחדו מהחנויות), וחלקים מהחנויות מוסבים למוצרים "נחוצים" יותר מספרים, כמו מכשירי כתיבה, משחקים לילדים ואפילו סירים. אבל מהמאקרו־כלכלה אני שוב חוזר אליי, הסופר הממוצע לצורך העניין – מה עליי לעשות כשאני מסיים לכתוב ספר?

אין לכך תשובה חד־משמעית, אבל אנסה לעשות סדר. סופר מתחיל שזהו ספרו הראשון או השני נמצא במצב הגרוע ביותר – הסיכוי שהוצאה מסורתית תוציא את ספרו על חשבונה, כפי שקרה לי בעבר, הוא בימינו נמוך עד אפסי. סופרים מצליחים יוכלו בדרך כלל להמשיך להוציא ספרים בהוצאות הקיימות שלהן, אך להסתפק במקדמות ובתמלוגים מצומצמים שכמעט תמיד לא יאפשרו להם להתפרנס, בניגוד חד לעבר (סופרת מהשורה הראשונה סיפרה לי שבשנות התשעים היא קנתה בית בזכות ספר שכתבה!). השאלה היא מה יעשה סופר כמוני, שזהו ספרו הרביעי, ומכר בעבר כמה אלפי עותקים, מה שבימינו כבר נחשב הצלחה מתונה? אז סביר שאוכל להוציא אותו בהוצאה קטנה או בינונית, כנראה לאחר השתתפות כלשהי בהוצאות, וגם זה עם קצת מזל. אם לא היו לי עוקבים ויכולות שיווקיות, שהיום נדרשות מסופרים לא פחות מיכולת כתיבה, ייתכן שזה הכיוון שהייתי הולך אליו.

אבל אני בוחר שלא לשחק בשוק המעוות הזה. קל לצייר את זה באופן רומנטי, אבל האמת היא שזה לא מתוך אומץ יוצא דופן (או להבדיל פחד מדחייה), אלא פשוט כי אני יכול. בקמפיין ההדסטארט הקודם שלי, הספר שלי מכר כמו ספרים שיצאו בהוצאות, והרווחתי עליו הרבה יותר. עדיין מדובר בסכומים קטנים שלא מאפשרים אפילו פרנסה חלקית, אבל כמעט אף סופר לא כותב בשביל להתעשר. במקביל מכרתי את הספר דרך מפיץ גם ברשתות הספרים הגדולות, מהלך שאמנם לא היה הפסדי אך דרש ממני מעורבות רבה וכיתות רגליים שאני תוהה אם הצדיקו את עצמם. כך שאני עדיין מתלבט לגבי הכיוון הזה בספר הנוכחי, ונוטה כרגע שלא לעשות זאת.

מי שכבר מכיר את תהליך ההוצאה לאור ואת אנשי המקצוע הנכונים, יכול לעשות זאת בעצמו מבלי להידרש ללו"ז, לקו המערכתי או לבחירת הספקים של הוצאות הספרים, שהאינטרס שלהן לא תמיד חופף לאינטרס של הסופר. ברור שהאופציה העצמאית (מימון המונים ו/או מכירה ישירה) דורשת הרבה יותר השקעה בלוגיסטיקה ושיווק, דבר שנחסך מהסופר באופן חלקי כשהספר יוצא דרך הוצאת ספרים ראויה. אבל מכיוון שיש לי קהילה שאני שומר איתה על קשר, יכולות שיווקיות ונכונות להשקיע, האופציה הנכונה עבורי היא להוציא את "ג'וני בוי" באופן עצמאי. היא תאפשר לי לעבוד בזמן שלי, לעשות את הבחירות האומנותיות שלי, ולבחור בעצמי את אנשי המקצוע הטובים ביותר שיש בארץ.

ג'וני בוי מפציע

יש לי ספר חדש!

זאת אומרת, יהיה לי ספר חדש אם יתמכו בו בהדסטארט: https://headstart.co.il/project/69172

"ג'וני בוי" הוא רומן קומי־מוזיקלי למבוגרים (מיוחד כמו שהוא נשמע) על זמר פופ בלונדון של שנות השמונים. חובבי אייטיז יתמוגגו ממנו. שונאי אייטיז יצחקו ממנו. עוד אין לו כריכה, עוד לא הסתיימה העריכה, אבל הוא ממש מעֵבר לפינה!

אני עובד על הספר כבר שנים והפעם החלטתי מראש להוציא אותו ישירות לקוראים, מתוך אמונה בהם והבנה שהדרך העצמאית היא הנכונה עבורי כרגע. אין מלאי של אלפי עותקים לרשתות, אין המתנה מעיקה להוצאות ספרים, אין התפשרות על אנשי מקצוע, אין סבבי חנויות, אין יחסי ציבור ואין עותקי חינם. יש רק ספר אחד מעולה שזקוק בחודש הקרוב לכל התמיכה שיוכלו לתת לו.

סטוריטל

החל מהשבוע ניתן להאזין מכל העולם לשני הרומנים שלי – "המלך צ'ינגיס הראשון" ו"כורש הנסיך האחרון" – דרך סטוריטל (Storytel), אחת מפלטפורמות ספרי האודיו המובילות בעולם:

https://www.storytel.com/il/he/authors/417307

להיות רב מכר באמאזון

אז אחרי כמה שבועות שאני בעניינים האלה, אולי זה הזמן לדבר קצת על הקידום של הגרסה באנגלית של "המלך צ'ינגיס הראשון", או בשמו הבינלאומי King Genghis I, באתר העולמי של אמאזון.

סוד גלוי בקידום ספרים באמאזון הוא לא לקבל את ברירת המחדל של האתר להיכלל בקטגוריות סופר-תחרותיות כמו "רומנטיקה" או "פנטזיה", אלא להכניס אותו לקטגוריות נישתיות יחסית, שלעתים מכירה של כמה עשרות עותקים ממנו מספיקה להגיע לעשירייה המובילה שלהן, וכך לזכות בנראות שלא כל ספר מקבל.

הלכתי לפי השיטה הזאת, ואכן ב-18 בינואר 2021, מעט לאחר יציאת גרסת הקינדל של הספר, הגעתי למקום הראשון בקטגוריית "דרמה רוסית", מדיח מהפסגה (אחרי 125 שנה?) את "השחף" של צ'כוב:

עוד פרקטיקה ידועה בקידום באמאזון היא להציע את הספר בחינם לכמה ימים כדי לעורר בו עניין. הצעתי אותו בחינם ליומיים, 1 ו-2 בפברואר, שבמהלכם גם קידמתי אותו באופן אינטנסיבי מבחינה שיווקית (מיילים, קבוצות ופוסטים). ההצלחה הייתה ניכרת – במהלך היומיים האלה "רכשו" אותו (באמאזון גם רכישה חינמית נחשבת רכישה) כ-2,500 איש:

כתוצאה מכך נכנסתי לרשימת מאה הספרים החינמיים הכי פופולריים באמאזון העולמית – הישג לא מבוטל לסופר ישראלי:

מעבר לכך שכמה סופרים וכותבים ידועים הורידו את הספר, גלי ההדף של הפרומו גלשו גם לספר המודפס ולקטגוריות נוספות. כך הגעתי למקום הראשון בקטגוריות "קומדיה שחורה", "סיפורת סאטירית" וסאטירה בכלל, למקום השני ב"הומור פוליטי", "הומור אתני" ו"היסטוריה אסיאתית", למקום הרביעי ב"ספרות אסיאתית", למקום השמיני ב"קומדיה שחורה" וכן למקום השלושים ב"ספרות עולמית".

באופן צפוי, לאחר סיום הפרומו הייתה צניחה חדה במכירות של הספר, מכיוון שכעת שוב הוצע בתשלום. עם זאת, הוא קיבל ממנו רוח גבית מסוימת והגיע שבוע אחריו למקום השישי ב"דרמה רוסית", למקום הארבעה-עשר ב"דרמה אסיאתית" ולמקום הארבעים וחמישה ב"הומור תרבותי ואתני":

לסיכום, כדי להיות רב מכר באמאזון צריך לבחור את הקטגוריות הנכונות, לשווק את הספר באינטנסיביות ולהשקיע בקידום ממומן. אין לי ספק שאם הייתי משקיע בקידום הספר יותר זמן ובעיקר כסף, הייתי מגיע איתו לתוצאות טובות עוד יותר. עם זאת, הכדאיות הכלכלית של הפרויקט כולו עדיין מוטלת בספק בגלל העלות הגבוהה של התרגום, ועם כבוד (ותמלוגים חביבים על ספר יחיד באמאזון) לא הולכים למכולת…