ג'יימס קלאוול – גאי-ג'ין

במשפט אחד:

260 שנה לאחר המאורעות שמתוארים בספר "שוגון", מארב יפני נגד משלחת אירופית ביוקוהמה גורם למתיחות רבה בין היפנים והזרים ("גאי-ג'ין" ביפנית) ובינם לבין עצמם.

ביקורת:

ראשית כל, קחו בחשבון שמדובר בספר ארוך. 1,248-עמודים-באנגלית-ארוך. שנית, רצוי שתקראו לפניו את "שוגון", אחיו הצעיר והמוצלח יותר. בגאי-ג'ין יש כעשר דמויות ראשיות ולא שלוש או ארבע כמו בשוגון, ובניגוד אליו הדגש הוא לא על הישרדות ואהבה אלא על פוליטיקה ועסקים. הוא כולל אינספור מזימות שרובן אינן יוצאות לפועל, לפחות לא באופן שבו תוכננו. למרות כל זאת, לא חשבתי לרגע לוותר על הספר, ובהחלט היו לי הרבה הזדמנויות… הכתיבה של קלאוול תמיד מעולה וגם במקרה הזה הוא הצליח לשחזר את הקסם.

הערות:

האזנתי במשך יותר מחודשיים כספר אודיו באנגלית בן קרוב ל-60 שעות, עם קריינות וירטואוזית ומשובחת. אהבתי במיוחד את ג'יימי מקפיי! הספר נקרא במקור Gai-Jin, והוא היחיד בסאגה האסיאתית של קלאוול שלא תורגם לעברית.

ציונתן:

(יותר מבסדר)