יז'י קושינסקי – הציפור הצבועה

במשפט אחד:

ילד מהמוצא הלא נכון עובר את זוועות מלחמת העולם השנייה בחוות וביערות של פולין‎.

ביקורת:

קצת קשה לחרוץ דעה על ספר שכזה. הכתיבה "רזה", אמינה במיוחד ומטלטלת בכל מובן אפשרי, שזה בהחלט טוב. במאתיים וקצת עמודים נדחסת עלילה שיכולה לפרנס עשרה ספרים, שזה טוב ורע. אבל הרע – יש כל כך הרבה רע! לא בכתיבה חלילה, אלא בתכנים שבהם עוסק הספר. לא ציפיתי מסיפור על ילד שבורח מהנאצים להיות נחמד או משעשע, אך כנראה שמדובר ביצירה הכי מזעזעת שנחשפתי אליה אי פעם. אין כמעט סוג של התעללות – מילולית,  פיזית ומינית – שלא מקבל בה ביטוי. אם אתם יכולים לעמוד בזה, אל תחמיצו את הספר. אם אתם מעדיפים לקרוא משהו קצת פחות רצחני של קושינסקי, לכו על "להיות שם".

הערות:

היה לאורך השנים ויכוח אם הסופר, שבתור ילד עבר את שנות המלחמה בפולין, חווה על בשרו את המאורעות המתוארים בספר. עם הזמן, הסתמן שרובם או כולם לא קרו לו (וטוב שכך).

ציונתן:

(יותר מבסדר)