במשפט אחד:

קטניס הופכת לסמל המרד נגד הקפיטול ומתעמתת עם חבריה ואויביה, שלעיתים קשה להבדיל ביניהם.

ביקורת:

אחרי ספר ראשון מוצלח וספר שני בינוני ומטה, הספר שחותם את הטרילוגיה מצליח להחזיר לה קצת מהכבוד האבוד. היה לי די קשה הפעם עם דמותה של קטניס, שהפכה ליותר רברבנית ואגואיסטית, בעיקר ביחסה כלפי הנשיא סנואו. בחורה צעירה, מדובר במנהיג אימפריית הרשע ולא באיזה ילד כאפות מסכן – הראי קצת כבוד! אך מעבר לכך הספר בנוי טוב מאוד, קטעי האקשן מהנים ויש כאן סיום ראוי לסדרה.

הערה:

הספר השלישי והאחרון בטרילוגיית "משחקי הרעב".

ציונתן:

(שווה קריאה)