כריסטופר פאוליני – הירושה

במשפט אחד:

לאחר אינספור הרפתקאות (ועמודים), אראגון מתייצב סוף-סוף מול יריבו העוצמתי, המלך גאלבאטוריקס.

ביקורת:

כתוב באופן מוצלח יותר מכל קודמיו בסדרה ומשחזר את הקסם של הספר הראשון. רגעי השיא של הספר נפלאים והוא חותם את הסדרה באופן ראוי לציון. עם זאת, ניכר שמי שערך את הספר היה סלחני מדי – רצוי היה לקצר חלקים נרחבים בספר, במיוחד את הפרקים המיותרים לאחר נפילת המתח.

הערות:

הספר הרביעי והאחרון בסדרת "הירושה" (שגם נקרא על שמה). קראתי באנגלית, נקרא במקור Inheritance ותורגם לעברית.

ציונתן:

(יותר מבסדר)