קטגוריה: מימון המונים

עלתה כתבה עליי ועל ספרי החדש באתר לוקאל:

http://www.local.co.il/document/52,97,164414.aspx

 

ביומיים האחרונים סיפרתי לכם על כתיבת הסרטון להדסטארט, אז הפעם אספר קצת על הצילום שלו. חברתי קארין דוד, סטייליסטית אישית שמפיקה באופן תדיר סרטונים לעסק שלה, הסכימה לצלם אותי. היא הגיעה אליי הביתה, שלפה מצלמה וחצובה, ובלי להתבלבל הכינה תוך חמש דקות סט צילום. אמנם התאמנתי בערב הקודם על התסריט עם בתי אודליה, אך כשהגענו לצילומים עצמם, לא הפסקתי להתבלבל. בסוף יצא טייק שהייתי מרוצה ממנו (אחרי כמעט שעה וחצי!) – אבל הנה כמה "פספוסים" מהטייקים הכושלים שצולמו לפניו:

אתמול סיפרתי לכם כיצד נגנז התסריט הראשוני שכתבתי עבור הסרטון לקמפיין של הספר שלי בהדסטארט. בעקבות ההערות של שחר [תיוג] חשבתי על קונספט קצת פחות חבוט: דיאלוג בין שחקן-כביכול שבא להקריא קטעים מהספר שלי – ובין הצלמת, חברתי-כביכול שהבטיחה לי לדאוג להכנת הסרטון. כך המידע יימסר לצופים באופן יותר אלגנטי ובעיקר ויזואלי, וגם תהיה לי הזדמנות לצחוק קצת על עצמי באמצעות השחקן שכביכול לא מכיר אותי.

כתבתי את התסריט ושלחתי גם אותו לשחר. הוא חשב שהתסריט החדש עדיף על הקודם, אך הצביע על מלכוד: אם אני אשחק את השחקן שמקריא, מי שכבר מכיר אותי יתקשה להבין שאני משחק מישהו אחר ולא את עצמי. ואם מישהו אחר ישחק את השחקן שמקריא, אני לא אופיע בסרטון, ואז אאבד את החיבור האישי עם מי שכבר מכיר אותי. בקיצור, הוא שלח אותי שוב לעשות שיעורי בית ולכתוב את הגרסה השלישית, זו שלבסוף צולמה ושאותה אתם מכירים. בכל אופן, הנה הגרסה השנייה שנפסלה:

[דיאלוג בין המקריא והצלמת]
"מוכן?"
"תגידי, אין לו איזה חבר שחקן שיכול להקריא את השני קטעים האלה?"
"הבטחתי לו שאתה תעשה את זה."
"טוב, נו. עושים את זה זריז, ואז אנחנו רואים פרק."
"סבבה."
"את מצלמת?"
"כל הזמן."
"אוקיי. 'עיניו החיוורות של המלך בחנו את עיניו החלושות של התינוק, שנח בשלווה בחיקה של אמו. הוא היה קטן וחסר ישע. האם הוא באמת יכול לסכן אותי, את המלך העליון? תהה לרגע, ואז נזכר שתינוקות טבעם לגדול.' התינוק הזה הוא הגיבור של הספר?"
"נראה לי."
"מלחיץ." [הופך את הדף] "רגע, מה שכתוב פה זה כאילו הכריכה האחורית?"
"את זה אתה לא חייב להקריא."
[מקריא בכל מקרה, אבל לא בדרמטיות] "'רומן היסטורי למבוגרים על כורש, המלך הפרסי, מלידתו ועד עלייתו לכס המלכות. סיפור ההתבגרות של כורש, המבוסס על כתבי ההיסטוריונים, הוא סיפור אפי על אהבה, הקרבה וגבורה. הוא ייקח את הקוראים 2,600 שנה אחורה, אל המאורעות שהובילו ל'הצהרת כורש' ולשיבת ציון מגלות בבל, כלומר הסיבה לכך שאנחנו פה. הרומן נכתב על ידי יונתן יעלון…"
"ילון."
"נו, זה מה שאמרתי… זה החבר שלך."
"כן."
"'שכתב עד כה ספר סיפורים קצרים, משחק מחשב עלילתי, ורומן הרפתקאות בשם 'המלך צ'ינגיס הראשון'… לא שמעתי עליו."
"דווקא הצליח יפה."
"אוקיי, אם את אומרת." [חוזר להקריא] "הוא חתם על חוזה להוצאת הספר החדש עם הוצאת ספרים, שלאחר מכן לא קיימה אותו, ואז כבר היתה לו בעיה למצוא הוצאה אחרת'… בלה בלה בלה, לא מעניין. 'עכשיו הוא משיק קמפיין מימון המונים ומבקש מהקוראים להזמין מראש את הספר כדי לאפשר לו להוציא אותו באופן עצמאי…' חחח. נשמע לוזר, החבר שלך."
"עזוב את זה עכשיו, תקריא את הקטע השני."
"'הצבא הפרסי המשיך להתקדם ונעצר במרחק ביטחון מטווח קשתי האויב. כורש וחבריו הביטו בהשתאות בים החיילים המדיים שמילאו את המישור הרחב שהפריד ביניהם ובין אֶקְבָּטָנָה. 'יש להם עדיפות מספרית של עשרה לאחד על חיילינו,' נתן אָרְיָאסְפַּה דרור לחששותיהם, 'עם כל הכבוד, זה לא יחס שאפשר לנצח.'
'כאן הסיפור הזה ייגמר בכל מקרה,' פסק כורש בנחרצות.
'אנחנו עדיין יכולים לחזור,' ניסתה פנטאה בשנית.
כורש הסתכל עליה בקשיחות. 'אם נעזוב עכשיו, לעולם לא נהיה בני חורין.' הוא סובב את סוסו ופנה אל החיילים. 'פרס!' צעק לעברם, 'פרס!'
'פרס! פרס!' ענו לו רבבות החיילים, תחילה בהיסוס ולאחר מכן בקריאות קצובות. 'יחי המלך! יחי כורש הגדול!'.
זה דווקא יותר מעניין." [הופך עמוד] "איפה ההמשך?"
"הספר עוד לא יצא."
"אה, והוא ייצא רק אם הבחור יגייס את הכסף?"
"בדיוק."
"תחמן, החבר שלך. את יודעת איך נגמר? הם מנצחים בסוף?"
"מקווה."
"וואטאבר. יש לך את זה? עכשיו אפשר לראות 'משחקי הכס'?"
"כן, יצא סבבה."
[קם ויוצא מהפריים, שומעים אותו אומר]: "מגייסים כסף בשביל ספר… נגמרו הבעיות בעולם?"

לרכישת הספר ותמיכה בקמפיין: http://bit.ly/2Z6wqfR

צפיתם בסרטון לקמפיין של הספר שלי בהדסטארט? אני רגיל יותר לכתוב ספרים (כשאני לא כותב סטטוסים) וקצת פחות לכתוב תסריטים. אז לפני שהכנתי את הסרטון צפיתי בכמה סרטונים שהוכנו לקמפיינים דומים, לראות איך אחרים עשו את זה. בהרבה מקרים הלכו על פורמט קבוע: היי, אני X, עשיתי בעבר Y, וכתבתי את הספר Z… אז מספרים קצת על הספר, מסבירים מה חשוב בו, ומסיימים עם קריאה לפעולה ("בחרו באחת התשורות…" / "עזרו לי להגשים את חלומי…" וכדומה).

אמנם כבר הגשמתי את חלומי להוציא ספר, אבל התסריט הראשון שכתבתי הזכיר מאוד את הסרטונים שצפיתי בהם. הוספתי קטע הקראה קצר וסיפרתי יותר מאחרים על תהליך ההוצאה לאור, אבל בגדול הפורמט נשאר זהה. ליתר ביטחון שלחתי את התסריט לחברי התסריטאי שחר פוקס שיחווה עליו דעה. הוא ענה לי: "שמע, זה מנוסח נחמד והכול. אבל מה השפיץ? מה הקונספט? מה ההבדל בין זה לפוסט כתוב?"

הבנתי שהמסר לא עובר בצורה ויזואלית ואפילו לא אלגנטית במיוחד. מה הטעם לעשות עוד סרטון גנרי כמו כולם? בעקבות זאת כתבתי תסריט חדש, שגם הוא לא זה שצולם בסוף, ועליו אספר מחר. בינתיים, קראו את התסריט הראשון שנפסל:

[מקריא מה"ספר" בזמן שפונה הצידה ומרכיב משקפיים]

"עיניו החיוורות של המלך בחנו את עיניו החלושות של התינוק, שנח בשלווה בחיקה של אמו. הוא היה קטן וחסר ישע. האם הוא באמת יכול לסכן אותי, את המלך העליון? תהה לרגע, ואז נזכר שתינוקות טבעם לגדול."

[מסתכל למצלמה ומסיר את המשקפיים]

או, היי, אתם כאן. אני יונתן ילון. אולי אתם מכירים אותי מהפייסבוק; ממשחק מחשב שהוצאתי פעם; או מ"המלך צ'ינגיס הראשון", הספר הקודם שלי שיצא לפני שלוש שנים.

גיליתי שספרים זה קצת כמו ילדים. אחרי שאחד יוצא, מתחילים לשאול אותך מה קורה עם הבא. אז הספר הבא בדרך – ההיריון שלו באמת לקח תשעה חודשים, אבל הלידה שלו מתעכבת כבר שנתיים.

אחרי ההצלחה של "צ'ינגיס", הייתי בטוח שמעכשיו הדרך שלי כסופר תהיה סלולה. ובאמת, לא לקח הרבה זמן עד שחתמתי עם הוצאה שהתחייבה לממן את הספר הבא. אבל בלי להלאות אתכם בפרטים, העסק הלך והסתבך, ובסוף הייתי צריך להתחיל מההתחלה. קיבלתי סירובים מכמה הוצאות, שאמרו שהספר מצוין אבל לא מספיק מסחרי. יכולתי לחכות להוצאות אחרות, או להוציא את הספר בעצמי. פתאום חשבתי, למה לא עשיתי את זה בעצמי מלכתחילה? יש לי את מה שדרוש – את הידע איך מפיקים ספר, את אנשי המקצוע הנכונים, את הרצון, ואני מקווה – דיר באלאק, כן? – שגם את הקהל.

אז הספר החדש הוא רומן היסטורי למבוגרים על כורש, המלך הפרסי, מלידתו ועד עלייתו לכס המלכות. זוכרים את "הצהרת כורש"? משהו מהבגרויות? זהו, שאת ההיסטוריה כותבים המנצחים, וההיסטוריונים, שרובם היו יוונים, לא פרגנו לפרסים אחרי מאות שנות מלחמה ביניהם. אבל סיפור ההתבגרות של כורש שכן תועד הוא סיפור אפי על אהבה, הקרבה וגבורה. הוא ייקח אתכם 2,600 שנה אחורה, אל המאורעות שהובילו לשיבת ציון מגלות בבל, כלומר הסיבה שאנחנו פה, ואל אחת הדמויות הכי חשובות בהיסטוריה שלנו. זה סיפור שכמעט אף אחד לא מכיר, אבל הוא יותר מדי טוב מכדי שלא יסופר.

אז האם הוא יסופר? אני החלטתי לעשות מה שצריך כדי שזה יקרה. זה הזמן שלכם להחליט אם אתם מצטרפים אליי למסע הזה. אז הצטרפו אליי!

אני שמח לבשר שתוך 24 שעות מההשקה הרשמית של הקמפיין להוצאת הספר החדש שלי, גייסנו כבר 9,367 ש"ח, שזה רבע מסכום היעד!
תודה ל-78 האנשים שתמכו עד כה בפרויקט ורכשו בתשורות יותר מ-100 עותקים.
יש לפנינו עוד דרך ארוכה, אבל היא מבטיחה יותר ממה שציפיתי בשלב זה, והתגובות הראשוניות לקמפיין מאוד משמחות אותי.
אם אתם עדיין לא יודעים על מה מדובר, רוצו לכאן: http://bit.ly/2Z6wqfR

מה שקורה בשעות האחרונות בהדסטארט וברשתות החברתיות אינטנסיבי ונהדר. אנסה לפרט יותר מחר. בינתיים, מסתבר שהקמפיין נכנס ל"פרויקטים הפופולריים" של הדסטארט. תמיד רציתי להיות פופולרי!