קטגוריה: הוצאה לאור

שישים וארבעה אנשים הגיעו אמש לאירוע ההשקה של "המלך צ'ינגיס הראשון". בנוסף לבני משפחה ולמשתתפים בודדים שלא הכרתי, היו שם חברים שלי מכל תקופות החיים – מהגן (!), מבית הספר, מהפסיכומטרי, מהאוניברסיטה, מהעבודה, מהתחביבים שלי (מוזיקת אייטיז ומשחקי הרפתקאות), מהברנז'ה הספרותית וכמובן מהפייסבוק. החום, הזיעה, ההתרגשות והפרגון – הכול הרגיש לי כמו חתונה שנייה. רק שלא הביאו צ'קים, הקמצנים.

(מימין לשמאל: עורך הספר יותם שווימר, המו"ל רני גרף ואני. צילום: דרור ילון)

היה אירוע מוצלח מאוד מבחינתי. לא אודה שוב לכל המשתתפים המצוינים, אם כי תודה מיוחדת מגיעה למו"ל שלי, רני גרף, שארגן את האירוע, ולחנות "סיפור פשוט" שהיתה אכסניה נפלאה בשבילו.
זה היה הליין-אפ של "התוכנית האמנותית" של האירוע:
1. רני גרף – דברי פתיחה
2. אורי וכטל – הקראה קצרה #1
3. יותם שווימר, רני ויונתן – שיחה
3. אורי – הקראה קצרה #2
4. נועה ויכנסקי ורני – שיחה
5. אורלי ילון – מוזיקה מתוך הספר ("חם ברחובות")
6. מאירה ברנע-גולדברג – דברים
7. אורי – הקראה קצרה #3
8. יונתן – דברי סיכום

רגע השיא מבחינתי היה בסופו של הערב, כשכולם עמדו דום במשך דקה וחצי ושרו בגרון ניחר את המנון צ'ינגיסטן…

אז אירוע ההשקה של "המלך צ'ינגיס הראשון" יתקיים ביום רביעי, 7 בספטמבר 2016 (עוד שלושה ימים), והנה כל הפרטים (מתוך עמוד האירוע של "סיפור פשוט" בפייסבוק):

"האסקפיזם הקייצי הקליל ביותר שראה אור בעברית לאחרונה" (הארץ, 21.8.16) היא רק אחת מהביקורות הרבות והמשבחות שנשפכו כיין על "המלך צ'ינגיס הראשון" שכתב יונתן ילון. ילון, איש מצחיק ומשעשע, שחקר ולמד במשך שנים את מנהגיהם של מיטב הדיקטטורים שהיה לעולם להציע. המלך צ'ינגיס, שעומד במרכזו של הרומן הקליל שכתב הוא זיכוך של כולם: החל מנבחרת הדיקטטורים קים איל משהו בצפון קוריאה, דרך ספרמורט ניאזוב מטורקמניסטן בואכה קדאפי הלובי וכלה בארדואן, הדיקטטור הטורקי העולה שנראה כי קרא את הספר בקפדנות כה גדולה עד שאימץ, ממש בימים אלה, כמה ממנהגיו של צ'ינגיס הבדיוני בטורקיה המציאותית.
וכך, ברוב הדר קיסרי נחגוג את יציאת הספר לאור בהשקה עליזה במיוחד בחנות הספרים הססגונית "סיפור פשוט" אשר בנווה צדק ביום רביעי, 7.9.16, החל מהשעה 19:00.

בתוכנית:
יונתן עצמו יספר לנו על מנהגים משונים של דיקטטורים מרחבי העולם כמו גם על תהליך הכתיבה וההוצאה לאור של רומן ביכורים מהסוג הלא שגרתי.

יותם שווימר יתאר את תהליך העריכה של הספר והקשר המיוחד שנוצר בינו לבין יונתן.

נועה ויכנסקי תצייר את הדרך לאיור המשעשע והצבעוני שמעטר את כריכת הספר.

מאירה ברנע גולדברג, הסופרת הפופולרית וסוקרת הספרים המהממת, תתייחס לספר מנקודת מבט ביקורתית.

אורלי ילון, אחותו המועדפת של הסופר, תבצע שיר מתוך הספר בגרסה אקוסטית.

בין לבין אורי וכטל, המספר את גירסת האודיו, יקריא לנו קטעים קצרים מהספר באינטונציה היחודית לו ולדמויות הססגוניות המתרוצצות בין דפיו.

ואילו רני גרף, המו"ל, ינחה את הערב ויגלה כמה סודות מקצועיים מאחורי הקלעים של הוצאת ספרים קטנה ורעשנית ואם תנוח עליו הרוח אולי אף יגלה כיצד סופר ביכורים אחד הוביל אותו ואת הוצאת הספרים לפירסום אחד הספרים המדוברים ביותר של העת האחרונה.

מעבר לכל הממתקים הללו תוכלו לפטפט זה עם זה, לשמוע מוסיקה פופולרית משנות השמונים העליזות (כתחביבו של הדיקטטור הצ'ינגי המקומי), להתכבד בכיבודים קלים, לעיין בספר ואף לרכוש אותו בו במקום. אנו מבטיחים שלא להאריך יותר מדי על מנת שתוכלו למהר הביתה ולהתחיל לקרוא בספר עוד באותו הערב.

הכניסה חופשית וכולם מוזמנים בחום. אפשר להירשם בטל' 03-5107040 או במייל info@sipurpashut.com

המלך צ'ינגיס הראשון. מהדורה שנייה. יום שלישי.

כן, כן – היום יצאה מדפוס "קורדובה" אשר בחולון המהדורה השנייה של "המלך צ'ינגיס הראשון"!

 

אמש נפגשתי ל"חזרה גנרלית" עם הקריין המיועד של גרסת האודיו של "המלך צ'ינגיס הראשון", לקראת ההקלטות שאמורות להתחיל בשבוע הבא באולפני אייקסט. אני עוד לא יכול לחשוף את זהותו, אבל בואו נאמר שזה מישהו שאני מכיר היטב, שאינו אני… נערכתי בשנה האחרונה לאפשרות שזה יהיה אני, בלמידה על התחום וכן באימונים ליליים על ילדיי הרכים, שבסך הכול רצו לשמוע סיפור. באייקסט שמעו הקלטה שלי וחשבו שאוכל לעשות עבודה טובה. גם לי זו נראתה חוויה מזמינה ומאתגרת. ולמרות הכול, התעקשתי על אותו קריין. למה? לא מתוך פחד או חוסר ביטחון, אלא כי אני מכיר את יכולותיו ומשוכנע שיעשה זאת יותר טוב ממני. אולי פיתחתי ציפיות מוגזמות, אבל אני מאמין שהקריינות שלו תהיה מהטובות שנשמעו בתחום ספרי האודיו בישראל. אני שמח שהוא הסכים להיענות לבקשתי, ומקווה שההקלטות אכן יעברו ללא תקלות.

הוא הגיע לפגישה איתי מוכן. עד חצות וחצי דנו בסוגיות שלעולם לא נדרשתי אליהן, וחשפו אצלי בורות מסוימת לגבי הדמויות שהמצאתי בעצמי. היינו צריכים לקבל החלטות בשאלות רבות ומגוונות, למשל:

• האם ויטאלי האוקראיני צריך לדבר עם מבטא (כן)
• האם בראייר האמריקאי צריך לדבר עם מבטא (לא)
• איך צריך להישמע הקול של אמנדה (צרוד ומתפנק)
• האם הוגים "עלישר" במלעיל או במלרע (במלעיל)
• האם הודעות דואר אלקטרוני צריכות להיקרא בקולו של המספר או בקול של מי שכתב אותן (של מי שכתב אותן)
• האם מחשבות של הגיבור צריכות להיקרא בקולו של המספר או בקול של הגיבור (אלה שבגוף ראשון בקול של הגיבור, אלה שבגוף שלישי בקולו של המספר)

וכן הלאה והלאה. צפו לעדכונים נוספים לגבי ספר האודיו, שבשאיפה יהיה מוכן עוד כמה שבועות!

יותם שווימר, עורך הספר, הוא אושייה רבת פעלים בסצנה הספרותית בארץ. בין תאריו הנוכחיים, הוא הכתב ומבקר הספרות הראשי של ynet, מייסד-שותף של אתר "הפנקס" לתרבות וספרות לילדים, ועורך ראשי בהוצאת טל-מאי המוציאה ספרי ילדים ונוער.

בתהליך העריכה הספרותית (היעיל והנעים להפתיע, יש לציין) של "המלך צ'ינגיס הראשון" היו לו מספר הערות שחזרו על עצמן במקומות שונים בכתב היד. סיכמתי אותן לנוחיותכם:

• אין צורך לתאר בפרוטרוט תהליכים "ביורוקרטיים", אלא רק את המינימום שחשוב לעלילה. משום מה, סברתי שלשם האמינות ראוי לציין את כל הדברים שקורים לגיבור בדרכו. לדוגמה, אם הוא רוצה להיכנס לארמון, עליו להגיע לשער, לעבור חיפוש, לחכות שהשומר יקרא למפקד המשמר, לעבור תחקור, למסור את הטלפון הנייד שלו, לחכות שיוצמד אליו שומר מלווה… אתם מבינים את הרעיון. כששורות ופיסקאות כאלה החלו להימחק, גיליתי שהן לא חסרות לי ולא באמת היו נחוצות

• באופן דומה, ניתן לוותר על תיאורי פעולה כשהם אינם הכרחיים – ניגש לעבר הדלת, פתח אותה, יצא החוצה, סגר אותה, ירד במדרגות…

• מומלץ לאחד כמה משפטים פחות נחוצים למשפט אחד רציף. גם כאן – מה שיכול לעבור במשפט אחד, אין סיבה שיתואר בשלושה

• חשוב להפוך משפטים סבילים לפעילים. הוא עשה, ולא הדבר נעשה על ידיו. ידעתי שכך עדיף לכתוב, ועדיין נמצאו לא מעט משפטים סבילים ללא הצדקה בכתב היד

• עדיף לוותר על תיאורים "ג'יין אוסטנים", כמו "נפלו זו על צווארה של זו" או "ראשו היה סחרחר עליו", שלא מתאימים לאופיו של הספר

• עדיף לוותר על דימויים חבוטים ותיאורים קלישאתיים. דוגמאות לכמה כאלה שנמחקו בשלב העריכה: "במהלך הדקות הבאות, שנראו לו כמו נצח", "חיוורות כסיד", "הסתכלה עליו כאילו נפל מהירח"

• רצוי למעט בשימוש בביטויים מיושנים, כמו "החל ב…" ו"כלה ב…"

• יש לקמץ בביטויים "דיבוריים" שאינם מעלים או מורידים במהלך משפטים ובעיקר בתחילתם, כמו "תראה,", "אוקיי,", "נו," או "אה,"

• "Show, don't tell" – עוד עיקרון שהיה מוכר לי היטב, ויחד עם זאת לא יישמתי אותו כהלכה במקומות רבים בכתב היד. העיקרון הוא להסביר כמה שפחות את הדברים כפשוטם, כשאפשר לדוגמה לבטא את אופיין של דמויות במחוות פיזיות. לגבי מצבי רוח, לא כדאי לציין את מצב הרוח כעובדה ("היא התקשתה לעכל את משמעות הדברים") אלא להעביר את התחושה

• אני חסיד גדול של ניסוח דיאלוגים באופן "דיבורי" (עניין שהיה מקור לכמה ויכוחים), אך גם כאן לא צריך להגזים. לדוגמה, "מה שאתה מספר פה חמור מאוד" מוצלח יותר מ"חמור מאוד, מה שאתה מספר פה", וגם לא פחות אמין

אלה, כמובן, הערות העריכה שהיו רלוונטיות במיוחד עבורי. לכל אחד יש את הבעיות והיתרונות הספציפיים בסגנון הכתיבה שלו. למי שמעוניין בכתיבת סיפורת, אני ממליץ לקרוא מדריכים בנושא, שאת חלקם אסקור כאן בהמשך.

המלך צ'ינגיס משתלב במאה ה-21, וכעת ניתן לרכוש את הספר בכל הפלטפורמות הדיגיטליות בארץ, בגרסאות מותאמות לכל הקוראים האלקטרוניים:

1. בוקסילה
2. גטבוקס
3. אינדיבוק
4. עברית
5. מנדלי

כעת ניתן להזמין את "המלך צ'ינגיס הראשון" בגרסתו המודפסת לכל מקום בעולם דרך אתר "אינדיבוק".

איך עושים זאת? לוחצים כאן ובוחרים "מודפס". יש למלא את הכתובת בחו"ל בפרטים האישיים בהרשמה לאתר. עלות המשלוח לחו"ל היא לרוב 25 ש"ח בנוסף למחיר הקטלוגי של הספר, שהוא 64 ש"ח. לא התעצלתי ועשיתי לכם את החשבון הסופי: 89 ש"ח.

באינדיבוק כבר ניתן להשיג גם גרסה דיגיטלית של הספר, וכך גם באתר בוקסילה. בימים הקרובים הספר יעלה בגרסתו הדיגיטלית גם באתרים גטבוקס, מנדלי ועברית. כשהכול יהיה באוויר, אעדכנכם בפוסט מרוכז שיוקדש לגרסה הדיגיטלית.

ביום חמישי שעבר הייתי בסבב חנויות ספרים בגוש דן יחד עם המו"ל שלי, רני גרף.

הסבב ארך שמונה שעות אינטנסיביות, מתשע וחצי עד חמש וחצי. במהלכו היינו בלא פחות מ-15 (!) חנויות ספרים: סטימצקי וצומת ספרים בקניון הגדול בפתח תקווה, סטימצקי וצומת ספרים בקניון איילון, סטימצקי וצומת ספרים בקניון גבעתיים, סטימצקי וצומת ספרים בקניון עזריאלי, שני סניפי סטימצקי ושני סניפי צומת ספרים בדיזינגוף סנטר, צומת ספרים בנמל תל אביב, וסטימצקי וצומת ספרים ברמת השרון. בתחנה האחרונה פגשנו את הסופרות כרמית גלבוע ומאירה ברנע-גולדברג, שהיו שקועות כל היום בסבב חנויות ספרים משל עצמן…

הסבב היה חשוב מאוד בעיניי. ראשית כל, הוא איפשר להבין טוב יותר את המצב בשטח. ל-3 או 4 מתוך 15 החנויות שביקרנו בהן הספר עוד לא הגיע, ומיד עדכנו את המפיץ שכבר החל לטפל בעניין. שנית, בזכות הסבב הנראות של הספר השתפרה בזמן אמת – המוכרים בחנויות שביקרנו בהן העבירו במספר מקרים את הספר מהמדף לשולחן התצוגה, או שהזמינו עותקים נוספים. ושלישית, הסבב איפשר לנו ליצור איתם קשר ישיר ולהגביר את מודעותם לספר, בזמן שעשרות ספרים חדשים ומאות ספרים שבמבצע מתחרים על תשומת לבם. חילקנו לכל החנויות מה שמכונה "עותקי קריאה" (בניגוד לעותקים רגילים, שבשום אופן אינם מיועדים לקריאה, כידוע).

בתחילה מעט חששתי מהיום הזה. עם זאת, נראה שבזכות השעות הרבות שהעברתי בדוכן בשבוע הספר איבדתי את הבושה, והתעקשתי לפנות בעצמי למוכרים ולהציג את הספר. התגובות מצדם נעו בין התלהבות עזה לבין חוסר עניין על גבול ההתעלמות (במקרה אחד). רובם הגדול התייחסו לספר באהדה מסוימת – חלקם כבר הציצו בו או לפחות נשאלו עליו – והתגובות בסך הכול היו חיוביות.

במהלך הסבב אף שיכללנו משמעותית את הפיץ' המכירתי של הספר: "זה רומן קצר יחסית, כך שגם אם לא תאהבו אותו, הסבל שלכם ייגמר מהר."

* את התמונה צילם רני בצומת ספרים "הספרייה" בדיזינגוף סנטר.

אירועי החתמה, למרות שמם המפוצץ, הפכו כמעט לדבר שבשגרה עבור סופרים רבים. משמעות הדבר הלכה למעשה – מזמינים בחנות ספרים כלשהי עשרות (בודדות) של עותקים מהספר, מסדרים לסופר שולחן שעליו יונחו ספריו, והמשקיענים גם מארגנים לסופר כיסא ושלט המבשר על האירוע. מכאן, שיסתדר לבד.

האינטרס של החנויות בקיום אירועים כאלה ברור – ההשקעה בארגונם היא מינימלית, בזכות הסופר מגיעים לסניף קונים שאחרת לא היו מגיעים אליו, הוא למעשה עובד נוסף בסניף שלא צריך לשלם לו משכורת, וחלק גם רואים בכך יוקרה מסוימת. כמובן, לא כל החנויות מאפשרות זאת לכל הסופרים כל הזמן. אירועים כאלה בדרך כלל נקבעים בזכות קשרים אישיים של מנהלי החנויות עם המו"ל, המפיץ, הסוכן או הסופר עצמו.

עם זאת, את אירוע ההחתמה הראשון שלי ארגנתי לגמרי לבד, בלי קשרים ובלי כלום. עברתי במקרה בקניון רמת אביב, פניתי לאחראית המשמרת, הצגתי לה את הספר שנמכר בסניף והצעתי שאבוא להתארח בו. היא מיד הסכימה, קבעה איתי מועד, דאגה להזמנת העותקים ולהכנת השולחן, ונגמר הסיפור:

הייתי בסניף שעתיים נחמדות מאוד בסך הכול. הטקטיקה שלי היתה לעמוד במרחק כמה צעדים מהשולחן, לחכות שקורבנות תמימים יגשו אליו ויתחילו לעלעל בספר, ואז לתקוף אותם ולספר להם שאני הסופר, ושאשמח להקדיש ולחתום על הספר. חלקם הגיבו ב"יופי" מנומס, וחלקם פשוט קנו אותו!

מכרתי 13 עותקים בשעתיים האלה. הבנתי שזה נחשב לא רע בכלל.

בניכוי התשלום על החנייה, האייס קפה ומס ההכנסה על התמלוגים, יוצא שהרווחתי שקל בשעה.
מה שנקרא, Keep your day job!

כפי שאני ממליץ לכותבים בכל הזדמנות, אם סיימתם לכתוב ספר וברצונכם לשלוח את כתב היד להוצאות הספרים, אל תעשו זאת בדואר, אלא דרך קשרים אישיים. טיפוח קשרים כאלה הם כבר נושא למאמר אחר. להתרשמותכם, הנה נוסח גנרי של הודעת דוא"ל שהשתמשתי בו בפנייה לגורמים בהוצאות ספרים:
הנושא: "המלך צ'ינגיס הראשון" – כתב יד לבדיקה
X שלום ונעים מאוד,
Y המליץ/ה לי לפנות אליך.
סיימתי לכתוב את הרומן הראשון שלי, "המלך צ'ינגיס הראשון", ורציתי להציע אותו לפרסום אצלכם בהוצאה.
האם להעביר את כתב היד אליך ישירות? אעריך מאוד אם תוכל/י לייעץ לי באשר לדרך הטובה ביותר לקידום הספר במסגרת ההוצאה.
בברכה,
יונתן ילון
(טלפון נייד)
—
לשלוח כתב יד להוצאת ספרים ללא מידע מקדים ואיש קשר ישיר זה כמעט חסר סיכוי. כאשר הדברים כבר הגיעו למשלוח פיזי, זהו הנוסח שלרוב השתמשתי בו:
לכבוד
(שם העורך/ת)
הוצאת X
שלום רב,
שמי יונתן ילון ואני מתכבד להגיש לכם את כתב היד שלי, "המלך צ'ינגיס הראשון".
מדובר ברומן הרפתקאות מודרני עתיר תככים פוליטיים, רומנטיקה והומור – כזה שיוכל לדבר למגוון רחב של קוראים. עלילתו מתרחשת ברובה בממלכת צ'ינגיסטן הדמיונית, אך היא כוללת קריצות אקטואליות לתרבות השלטונית במדינות אמיתיות ובהן ישראל.
"סיפור משעשע, עסיסי ומיוחד במינו עם כל המרכיבים של הרפתקה חובקת עולם. מבט מפוכח על רודנות וגם על סנטימנטליות, ועל מה באמת גורם לנו לדבוק בערכינו." יואב כ"ץ
אף שזהו רומן הביכורים שלי, יש לי ניסיון עשיר בתחום הכתיבה. ניתן לציין את ספר הסיפורים הקצרים שכתבתי בזמן שירותי הצבאי ("אהוב על בנות", ראה אור בהוצאת גוונים בשנת 2002). עם זאת, יצירתי המוכרת יותר היא "אושר בלי גבולות" – משחק מחשב עלילתי שהוּרד על ידי כ-200,000 ישראלים, ונבחר בידיעות אחרונות כמשחק הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים.
בעשור האחרון עסקתי רבות בכתיבה שיווקית כמנהל שיווק ויחסי ציבור (אוכל כמובן לסייע בתחומים אלה במידת הצורך). יש לי רקע בכתיבה עיתונאית, החל בעריכת עיתוני סטודנטים וכלה בכתיבת מאמרים מקצועיים עבור אתרים מובילים כ-ynet, וואלה!, נענע10 ו-TheMarker. בזמני הפנוי אני סוקר ספרי פרוזה בבלוג שלי, "ביקורות ספרים לממהרים".
אשמח לשתף עמכם פעולה בהוצאת הספר לאור.
בברכה,
יונתן ילון
(טלפון נייד, כתובת דוא"ל, כתובת פיזית)
—
שימו לב שלכל הוצאה יש דרישות משלה, וחלקן למשל מבקשות תקציר בן עמוד של הספר. אף שלא עודכן לאחרונה, אני ממליץ לכם לבקר באתר של הסופר אופיר עוז, שכתב בזמנו הרבה מאמרים מועילים בתחום.