בפוסט הקודם על שבוע הספר כבר תיארתי את החוויות הראשונות שלי ביריד בכיכר רבין, אז לא אציין כאן דברים דומים שחזרו על עצמם בהמשך. אכן הגעתי ביום ראשון, ביום רביעי ובמוצ"ש, וגם קפצתי קצרות עם אשתי והילדים לכיכר ביום חמישי. תמיד שעשעו אותי ה"הכרזות" עליי בכל פעם שהגעתי לחתום בדוכן. הקלטתי אחת מהן בטלפון הנייד (מתנצל על האיכות הירודה):
(למתקשים: "יונתן ילון חותם על רב המכר ההיסטרי, 'המלך צ'ינגיס הראשון', עכשיו בדוכן הוצאת 'גרף'." בכל פעם זה היה ניסוח אחר. יש לציין כי ההכרזות על סופרים אחרים היו אף יותר מופרכות).
אז כ-200 עותקים בשבוע וקצת זה אולי עוד לא רב מכר היסטרי, אך יודעי דבר טוענים שזה בהחלט נחשב נתון מרשים למכירות ביריד בלבד, בדוכן שמוצעים בו עשרות ספרים אחרים. נקווה שעכשיו, כשהספר כבר הגיע לרוב חנויות הספרים בארץ, ההמשך יהיה מוצלח לא פחות.
בהמשך השבוע הורע מזג האוויר, שהיה גרוע מלכתחילה, והלחות בכיכר היתה איומה. למרות זאת, גם הימים האחרונים ביריד היו מלאים חוויות טובות. היה לי נעים לבלות עם החברים בדוכן "גרף" ובאזורו, וגם הרביתי לבקר את חבריי בדוכן הוצאת "טל-מאי", שהיה לי כמו דוכן שני. פגשתי חברים וגם סופרים רבים – בהם הסופרת הנערצת עליי, לאה איני, שביקשה מראש לפגוש אותי ולקנות את ספרי (!) העליתי 50 תמונות נבחרות מהאירועים השונים לפייסבוק, באלבום תמונות שזמין לכולם.
לסיכום: היה לי שבוע (וחצי) עמוס בחוויות משמחות ובפגישות מרגשות. עם זאת, הייתי ממליץ לחגוג החל מהשנה הבאה את שבוע הספר בחודש פברואר…