במשפט אחד:
ארבעה נגנים שעלו מגרמניה מקימים הרכב קאמרי בתל אביב של שנות השלושים.
ביקורת:
הספר דיבר אליי באופן אישי – סבי עליו השלום עלה ארצה מגרמניה באותה תקופה, וניגן לאחר מכן בתזמורת הפילהרמונית. אולם מעבר לעניין זה, שחם באמת עשה כאן עבודה ראויה לציון בתיאור התקופה והיחסים בין חברי הרביעייה. השפה מעט ארכאית אך הולמת את התקופה, והצלחתי להסתגל אליה די בקלות. נקודות המבט השונות של הדמויות ואהבת המוסיקה המשותפת סיפקו לי חווית קריאה לא שגרתית.
ציונתן:
(טוב מאוד)