מחקר לספר.
גיבוש המבנה לרומן הוא בעיניי הסוגיה הכי קריטית בכתיבת סיפורת, אפילו יותר מהכתיבה והעריכה. תמיד התקשיתי להבין כותבים שמחליטים לאלתר עלילה תוך כדי כתיבת הספר שלהם בלי לראות מראש את התמונה המלאה. כתבתי לפני חמש שנים מאמר שלם על גיבוש מבנה עלילתי, אבל בקושי התייחסתי לשלב חשוב ביותר שחופף לו: המחקר.
מטבע הדברים, היקף המחקר המקדים שיש לבצע לקראת (יותר לקראת, פחות במהלך) כתיבת ספר תלוי בז'אנר וברמת ההיכרות שלכם ככותבים עם הנושא שאתם עוסקים בו. אם הספר שלכם קורה כאן ועכשיו, המחקר מוגבל לבדיקת עובדות שקשורות בעלילה. אבל בתור חובב אסקפיזם אני נדרש למחקרים הרבה יותר מקיפים כדי לשמור על האמינות הפנימית של הספר.
כשכתבתי על כורש הגדול, הייתי צריך לחקור במשך תקופה ארוכה את המצב הגאו־פוליטי והאופן שבו אנשים חיו בפרס וסביבותיה לפני 2,600 שנה, אחרת כל מי שיש לו מושג בתחום ישר היה קולט שאין לי מושג מהחיים שלי. כשכתבתי על המלך צ'ינגיס הראשון, הייתי צריך לקרוא על היסטוריה של דיקטטורים ועל מדינות נידחות כמו טורקמניסטן. גם הספר הנוכחי שלי, "ג'וני בוי", שעוסק בתחומים שהכרתי מראש הרבה יותר טוב, דרש מחקר מטורף. המחקר המקדים ויצירת המבנה חשובים בשביל שהספר לא "יילך לאיבוד" בדרך, ולא פחות חשוב, כדי שלא נצטרך להיתקע כל פעם בכתיבה עצמה כדי לברר אם עניין כזה או אחר הוא סביר בעולם בו מתרחשת העלילה.
כל זה אולי נשמע תובעני ומעיק, אבל האמת שזה אחד השלבים החביבים עליי בכתיבת ספרים. אני אוהב ללמוד על נושאים שאני לא מכיר ולהעמיק בנושאים שאני כן מכיר, וההתאבססות הזו על נושאי הכתיבה שלי לא רק גורמת לכך שאני לא כותב עליהם שטויות, אלא גם נותנת לי רעיונות נוספים לעלילה עצמה. לקראת הספר הזה קראתי המון אוטוביוגרפיות וצפיתי בסרטים על כוכבי פופ ורוק, ובהתאם שאלתי מהם כמה רעיונות והתרחשויות שמתאימים לסיפור שאני רוצה לספר.
עם זאת, המחקר היה הרבה יותר רחב מזה. חקרתי מראש כל נושא שקשור בעלילת הספר המתגבשת – איך זה היה לחיות בשנות השמונים בבריטניה, איך זה להיות אלכוהוליסט, איך זה להופיע בפני קהל, וכן הלאה. מעבר למה שכבר ידעתי או חוויתי, המחקר התבסס על קריאה מרובה, שיחות עם אנשים, וגם חפירה מרובה בשרשורי Reddit, שהם מקור נהדר ללמידה על חוויות של אחרים. אז כשתקראו את "ג'וני בוי", אני מקווה (ומאמין) שלא תמצאו בו פאקים באמינות 😊
