כריסטופר פאוליני – בריסינגר

במשפט אחד:

אראגון טס בסבבה שלו לשליחויות דיפלומטיות וזוכה לחנופה זולה מצד כל גורם אפשרי, בעוד רוראן קורע את התחת בשדה הקרב.

ביקורת:

ארוך כאורך הגלות ונמתח כמו מסטיק, אך מפעם לפעם מבליחות סצנות אקשן נהדרות. אם שרדתם את שני הספרים הראשונים, מן הראוי שתקראו גם אותו.

הערות:

הספר השלישי בסדרת "הירושה". נקרא במקור Brisingr ותורגם לעברית. 750 עמודים וחצי שנה של קריאה.

ציונתן:

(שווה קריאה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *